הבדידות תביא את הגאולה

חומש במדבר, הינו ספר קשה עם מחלוקות רבות בתוך עם ישראל. בני ישראל מתכוננים להיכנס לארץ ישראל כדי לכבוש אותה. הכיבוש התחיל כבר בימי משה רבנו עם מלחמת סיחון ועוג, שנכפתה עליהם.

בפרשת בלק אנחנו נפגשים עם סוג חדש של מלחמה, מלחמה ללא צבא וללא דרישות טריטוריאליות, אלא מלחמה רוחנית.
מואב יחד עם מדין מנסים למנוע מבני ישראל להיכנס לארץ ישראל. רשעים אלה חשבו, שבעזרת כוחות הטומאה שלהם, דרך כוח הדיבור, הם יצליחו לגבור על ישראל ח"ו.

למעשה, הקב"ה הפך את הכל לטובה, הקללה נהפכה לברכה.

נתמקד בברכה אחת חשובה, המאפיינת את עם ישראל. כמו שכתוב: כִּֽי־מֵרֹ֤אשׁ צֻרִים֙ אֶרְאֶ֔נּוּ וּמִגְּבָע֖וֹת אֲשׁוּרֶ֑נּוּ הֶן־עָם֙ לְבָדָ֣ד יִשְׁכֹּ֔ן וּבַגּוֹיִ֖ם לֹ֥א יִתְחַשָּֽׁב׃ (במדבר כג,ט).

בלעם הרשע מציין תכונה מרכזית של עם ישראל, הבדידות. עם ישראל הינו עם בודד, שונה, שאינו מתחבר לאומות העולם.
עם ישראל מתחבר לקדושה ולבורא עולם, הוא איננו זקוק לגויים.

'בעל הטורים' על התורה מביא 2 פירושים שונים על המילים לְבָדָ֣ד יִשְׁכֹּ֔ן.
כמו שכתוב: "עולה לחשבון ת"כ (420) שרמז לימי בית שני. לבדד ישכן – בגימטריא בימי משיח" (בעל הטורים על התורה, במדבר כג,ט).
'בעל הטורים' רומז שני דברים, שעם ישראל צריך להיות 'בדד' בשני אירועים חשובים: בימות המשיח ובזמן בנין בית המקדש.
'בעל הטורים' מתבסס על שני מקורות, אחד מהתלמוד בבלי והשני מהמדרש.

מסכת יומא, מהווה מקור למניין שנות הקיום של שני בתי המקדש. בית המקדש הראשון היה בנוי 410 שנים ובית שני 420 שנים.
כמו שכתוב: "אמר רבה בר בר חנה א"ר יוחנן מאי דכתיב (משלי י, כז) יראת ה' תוסיף ימים ושנות רשעים תקצרנה יראת ה' תוסיף ימים זה מקדש ראשון שעמד ארבע מאות ועשר שנים ולא שמשו בו אלא י"ח כהנים גדולים ושנות רשעים תקצרנה זה מקדש שני שעמד ד' מאות ועשרים שנה ושמשו בו יותר משלש מאות כהנים" (יומא דף ט/א).

החיבור בין ברכת בלעם הרשע לבין ימות המשיח, בא מהילקוט שמעוני בצורה של משל ונמשל-
עם ישראל נמשל לבן של מלך שמשתתף במסיבות של אביו-המלך, יחד עם חשובי המלכות-אומות העולם. לאחר שכל המסיבות נגמרו, בא התור של הבן לשמוח עם אביו המלך ביחידות, ללא הפרעה של אנשים זרים. למעשה, בזמן הגאולה, עם ישראל מתייחד עם הקב"ה ללא הפרעה מצד אומות העולם.
כמו שכתוב: " דבר אחר ובגוים לא יתחשב משל למלך בשר ודם שזימן כל בעלי אומניות כל אחד יומו והסבו ואכלו, ובנו של מלך בשביל שלא תהא דעתו קנוטה עליו אמר לו אביו הסב ואכול עמהן, לאחר שיצאו אמר בנו של מלך לפדגוג שלו עם מי אני אוכל, אמר לו לשעבר היית אוכל עם בעלי אומניות אבל עכשיו עם אביך אתה אוכל, כך בעולם הזה כדי שלא תהא נפשן של ישראל עגומה עליהן נתן להן הקב"ה שיהו אוכלין עם כל מלכות ומלכות, כשתבא גאולה לעתיד הן אוכלים לעצמן שנאמר הן עם לבדד ישכון, אמרו ישראל שמא מה שקבלנו עם האומות לשעבר מתחשב לנו, אמר להם ובגוים לא יתחשב:" (ילקוט שמעוני רמז תשסח).

פירוש 'בעל הטורים', רומז דברים נפלאים, שאנחנו זוכים לראות בימים אלה ממש. ניתן ללמוד מפירושו המתומצת, שיש תנאי חשוב לפני הופעת הגאולה השלמה והשראת השכינה בבית המקדש. עלינו להיות לבד לגמרי, ללא קשר או תלות כלשהי בגויים. עלינו לסמוך על הקב"ה לבדו ולא על שום אומה, אפילו לא על האמריקאים.
זה אינו דבר קל בכלל, לגלות בטחון בהקב"ה, ברמה הלאומית והשלטונית של עם ישראל. בייחוד בעידן הגלובליזציה וקשרי מסחר בינלאומיים, אבל זה מה שכתוב!
הבדידות היא תנאי הכרחי, למען השכנת השכינה בישראל, בנין בית המקדש השלישי ומימוש הגאולה שלמה.

גם משה רבנו, לפני מותו בירך את בני ישראל באותה ברכה בדיוק.
כמו שכתוב: וַיִּשְׁכֹּן֩ יִשְׂרָאֵ֨ל בֶּ֤טַח בָּדָד֙ עֵ֣ין יַֽעֲקֹ֔ב אֶל־אֶ֖רֶץ דָּגָ֣ן וְתִיר֑וֹשׁ אַף־שָׁמָ֖יו יַ֥עַרְפוּ טָֽל (דברים, כג,כח).

ה'אור החיים' הקדוש מפרש את הפסוק ומחבר אותו לפסוק שלפניו.
מְעֹנָהֿ֙ אֱלֹ֣קי קֶ֔דֶם וּמִתַּ֖חַת זְרֹעֹ֣ת עוֹלָ֑ם וַיְגָ֧רֶשׁ מִפָּנֶ֛יךָ אוֹיֵ֖ב וַיֹּ֥אמֶר הַשְׁמֵֽד׃ (דברים כג,כז).

מתי עם ישראל יוכל לשבת בביטחון ובשלווה? כאשר הוא יהיה בדד, לאחר גירוש והשמדת כל העמים היושבים בארץ ישראל.
כמו שכתוב: "וישכן ישראל בטח. אימתי כשיהיה בדד, ומאמר וישכון נמשך עם מאמר שלמעלה ממנו שהוא ויאמר השמד, שצוה ה' לישראל להשמיד כל נשמה מיושבי הארץ, ובזה וישכון ישראל בטח בדד:" (אור החיים, דברים, כג,כח).

אומנם משה רבנו מתייחס לכיבוש הארץ בתקופת יהושע בן נון, אבל נראה לומר שזה גם נכון לימינו. כאשר אנחנו רואים כמה סבל והרג גורמים לנו, הגויים החיים בארץ ישראל, בעזה, ביהודה, בשומרון ובלבנון.

ה'בית גנזי' על פרשת זאת הברכה מפרש בדרך נפלאה את ברכת משה רבנו לישראל. הוא שואל, מדוע מוזכר בברכה, את יעקב אבינו ולא אברהם אבינו ויצחק אבינו? ומביא מאמר מהתלמוד כדי ליישב את השאלה. במסכת שבת כתוב, שכל מי שמענג את השבת זוכה לקבל נחלה ללא גבול. התלמוד מביא פסוק מישעיהו הנביא, שאנחנו אומרים לפני הקידוש ביום שבת.
הפסוק הזה שוב מזכיר את יעקב אבינו ולא את שאר האבות.

כמו שכתוב: " אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן מִשּׁוּם רַבִּי יוֹסֵי: כָּל הַמְעַנֵּג אֶת הַשַּׁבָּת נוֹתְנִין לוֹ נַחֲלָה בְּלִי מְצָרִים, שֶׁנֶּאֱמַר: ״אָז תִּתְעַנַּג עַל ה׳ וְהִרְכַּבְתִּיךָ עַל בׇּמֳתֵי אָרֶץ וְהַאֲכַלְתִּיךָ נַחֲלַת יַעֲקֹב אָבִיךָ וְגוֹ׳״ (ישעיה, נח,יד). לֹא כְּאַבְרָהָם, שֶׁכָּתוּב בּוֹ ״קוּם הִתְהַלֵּךְ בָּאָרֶץ לְאׇרְכָּהּ וְגוֹ׳״. וְלֹא כְּיִצְחָק, שֶׁכָּתוּב בּוֹ ״כִּי לְךָ וּלְזַרְעֲךָ אֶתֵּן אֶת כׇּל הָאֲרָצוֹת הָאֵל״. אֶלָּא כְּיַעֲקֹב, שֶׁכָּתוּב בּוֹ ״וּפָרַצְתָּ יָמָּה וָקֵדְמָה וְצָפוֹנָה וָנֶגְבָּה״. (שבת דף קיח ע/א ו ע/ב).

מה מיוחד ביעקב אבינו לגבי שמירת השבת?
הרי בוודאי, שכל האבות שמרו את השבת עם כל דקדוקי הלכותיה.
ה'בית גנזי' מפרש שיש שתי בחינות בשמירת השבת. הבחינה הראשונה, הינה שביתה מכל מלאכה. הבחינה השנייה הינה, הייחוד בין הקב"ה ובין ישראל בלבד, כאשר גוי ששומר שבת חייב מיתה.
הבחינה הראשונה ניתנת לקיום בכל מקום בעולם. לעומת זאת, הבחינה השנייה יכולה להתקיים בארץ ישראל בלבד.
יעקב אבינו זכה ל 12 בנים צדיקים וקדושים. אברהם אבינו הוליד את ישמעאל, בנוסף ליצחק אבינו. יצחק אבינו הוליד את עשו, בנוסף ליעקב אבינו.
יעקב אבינו הוא היחיד מבין האבות שזכה לזרע קדוש בלבד ללא גויים, לכן הוא יכול לקיים את השבת ולהתייחד עם הקב"ה, ביום המיוחד הזה. (ראה רד"ק, ישעיהו נח,יד).

בנוסף לכך, יעקב אבינו, יכול לרשת את כל הארץ ללא הגבלות, כאשר הוא מתבדל מאומות העולם.

כמו שכתוב: "ולאור כל הלין יבואר ברכת משה רבנו בפסוק זה, הכונה על ישיבה בארץ ישראל מצב של בלי מצרים שאין זר ביניהם שאז יכול להיות הדבקות בינם לבין הקב"ה כמו בשבת ששניהם מבחינת המלכות שבת בשנה ארץ ישראל בעולם." (בית גנזי זאת הברכה, דף תתתתתסה).

שוב אנחנו רואים שברכת משה רבנו יכולה להתקיים, כאשר עם ישראל בדד בארץ ישראל, ללא גויים וזרים המעכבים את השראת השכינה ומפריעים לדבקות וייחוד עם בורא עולם.

נראה להוסיף, שהפועל יִשְׁכֹּ֔ן הינו בלשון עתיד, כדי לרמוז לנו שבימות המשיח עלינו להיות נפרדים מהגויים, כדי שתשרה השכינה בצורה גלויה על ישראל.

היום, בעיצומו של מלחמת שמחת תורה/חרבות ברזל, אנחנו רואים עד כמה ברכות משה רבנו ובלעם הרשע קרובים להתממש.
ארה”ב לבדה תומכת בנו בצורה חלקית, בתנאי שלא ננצח ושלא נחסל את אויבינו.

אנחנו עדים לבדידות בין האומות ובמיוחד בקרב האו”ם, תקופה ארוכה.

כדי להתקדם לגאולה השלמה, עלינו להתנתק מכל תמיכה זרה ולהישען רק על אבינו שבשמים. זה לא דבר קל, אנחנו צריכים הרבה אמונה ובטחון בה'. בע"ה זה יגיע, אפילו נגד רצוננו. כך ה’ מסובב את הדברים ומנהיג את העולם, כדי לעורר אותנו.

אני מתפלל שמנהיגינו יתאוששו ויבינו את הרמזים הגלויים שאנחנו מקבלים מתושבי הדרום (עזה), מהמרכז (יהודה ושומרון) ומהצפון (דרום לבנון) שאינם מרפים מאתנו, עשרות שנים.

הם קוראים לנו לכבוש אותם כדי לממש את נחלת 10 העמים, ולגרש אותם מארץ ישראל הקדושה.

אנחנו בעיצומו של תהליך הגאולה, בע"ה בקרוב מאוד נזכה לכבוש את כל הארץ ונבנה את בית המקדש השלישי בב"א.